חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה

Comments 0 by in מאגרי חקיקה
11 ביולי 2014

חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב-1972
תוכן ענינים
פרק א: הוראות כלליות
הגדרות    סעיף 1
ועדת רישוי    סעיף 2
פרק ב: חוקרים פרטיים
איסור התעסקות    סעיף 3
כשירות לחקירות פרטיות    סעיף 4
ההליכים במתן רשיון    סעיף 5
חובת נאמנות    סעיף 6
גילוי ידיעות והפסקת חקירה    סעיף 7
פיקוח    סעיף 8
פרק ג: משרד לחקירות פרטיות
קיום משרד ללא רשיון    סעיף 9
כשרות לקיום משרד    סעיף 10
העסקה בחקירות פרטיות    סעיף 11
פיקוח על מועסקים    סעיף 12
פרק ד: תאגידי חוקרים
תאגידים של חוקרים פרטיים    סעיף 13
איסור השתתפות ברווחים    סעיף 14
אחריות משמעתית של חברי תאגיד    סעיף 15
שמירת אחריות    סעיף 16
אחריות בנזיקין    סעיף 17
פרק ה: ארגון שירותי שמירה
איסור ארגון ללא רשיון    סעיף 18
סייג למתן רשיון    סעיף 19
איסור חקירה אגב שירותי שמירה    סעיף 20
פרק ו: שיפוט משמעת
אתיקה מקצועית    סעיף 21
ועדת משמעת    סעיף 22
מינוי בודק    סעיף 23
קובלנה על חוקר פרטי    סעיף 24
עונש משמעת    סעיף 25
דין משמעתי ודין פלילי    סעיף 26
התליית רשיון    סעיף 27
פרק ז: הוראות שונות
תקפו של רשיון    סעיף 28
ערעור    סעיף 29
עבירות    סעיף 30
הוראות מעבר תט תשלב 1972    סעיף 31
ביצוע ותקנות    סעיף 32
תחילה    סעיף 33

חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב-1972*
פרק א': הוראות כלליות
1.    בחוק זה –
"חוקר פרטי" – מי שעוסק בהשגת ידיעות על הזולת או באיסופן, לצרכי אחרים ודרך שירות לכל, ושלא לצרכי מחקר מדעי, סקר דעת קהל או פרסום ברבים או לצורך מסירת ידיעות לבעל רישיון לפי חוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב-2002;

"שירותי שמירה" – שירותי שמירה על בטחונו של אדם או על רכוש, לרבות שירותי התקנה והחזקה של מערכות אזעקה ומיתקני אבטחה אחרים.
2.    (א)    שר המשפטים ימנה ועדת רישוי לפי חוק זה (להלן – הועדה).
(ב)    בועדה יהיו שבעה חברים, בהם אדם הכשיר להתמנות לשופט של בית משפט מחוזי והוא יהיה היושב ראש – ועוד ששה חברים, שמהם לפחות שלושה שאינם עובדי המדינה, אחד שהמליץ עליו ראש הממשלה, אחד שהמליץ עליו שר הבטחון ואחד שהמליץ עליו שר המשטרה.

פרק ב': חוקרים פרטיים
3.    לא יעסוק אדם כחוקר פרטי אלא אם יש בידו רשיון לכך מאת הועדה ובמשרד המיועד לחקירות פרטיות.
4.    (א)    לא יינתן לאדם לעסוק כחוקר פרטי אלא אם נתמלאו בו תנאים אלה:
(1)    הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל או שהוא בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;
(2)    הוא בגיר;
(3)    הוא סיים שתים עשרה כיתות במוסד חינוך מוכר, או שלדעת הועדה הוא בעל השכלה שוות ערך לכך;
(4)    בתוך שש השנים שקדמו לבקשה הוא התאמן שלוש שנים לפחות, ברציפות או לסירוגין, בעריכת חקירות –
(א)    במשרד לחקירות פרטיות בפיקוחו ובהדרכתו הישירים של מנהל המשרד, או
(ב)    במקום ובתנאים שהועדה הכירה בהם ושר המשפטים פרסם על כך הודעה ברשומות;
(5)    הוא עמד בבחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית, ובהתאם לכללים ולתכנית שקבע שר המשפטים;
(6)    לדעת הועדה אין מניעה – מטעמים של בטחון הציבור או מטעמים של עברו, תכונותיו או התנהגותו של המבקש – להענקת הרשיון.
(ב)    במקרים מיוחדים רשאית הועדה לוותר על התנאי האמור בפסקה (4) לסעיף קטן (א), כולו או מקצתו.

5.    (א)    שמו של מי שמבקש רשיון לפי חוק זה יפורסם בדרך שתיקבע בכללים, ותוך תקופה שנקבעה בהם רשאי כל אדם להגיש לועדה התנגדות למתן רשיון למבקש.
(ב)    הועדה בדונה לפי חוק זה תתן הזדמנות למבקש וכן ליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו לטעון טענותיהם ולהגיש ראיותיהם, ורשאית הועדה, לפי שיקול דעתה, לתת הזדמנות לאנשים אחרים להשמיע דברם.
(ג)    הועדה מוסמכת לאסוף ראיות לשם הפעלת סמכותה על פי חוק זה.
6.    חוקר פרטי יפעל כלפי לקוחו בנאמנות ודין היחסים ביניהם כדין היחסים בין שליח לשולחו.
7.    (א)    חוקר פרטי ימסור לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה, לידיו או לידי מי שהסמיך לכך, ידיעות שגילה בדבר ביצוע עבירה.
(ב)    על אף האמור בסעיף קטן (א) לא ימסור חוקר פרטי ידיעות שנמסרו לו מאת לקוחו אגב השירות המקצועי שנתן ללקוחו ושיש בהם כדי להפליל את לקוחו, אלא אם הסכים לקוחו לכך.
(ג)    שוכנע היועץ המשפטי לממשלה שהמשך חקירתו של חוקר פרטי עלולה להפריע לחקירת המשטרה בעבירה, רשאי הוא לדרוש מהחוקר הפרטי להפסיק את חקירתו; נסתיימה חקירת המשטרה – יודיע על כך היועץ המשפטי לממשלה לחוקר והוא יהיה רשאי להמשיך בחקירתו.
8.    חוקר פרטי ימסור, לפי דרישתו של היועץ המשפטי לממשלה, או של מי שהסמיך לכך, כל ידיעה הדרושה לביצוע חוק זה או התקנות לפיו, או לפיקוח על השיטות והאמצעים שבהם הוא נוהג להשתמש בהשגת ידיעות ואיסופן.
פרק ג': משרד לחקירות פרטיות
9.    לא יקיים אדם משרד לחקירות פרטיות אלא אם יש בידו רשיון לכך מאת הועדה.
10.    לא יינתן רשיון לאדם לקיים משרד לחקירות פרטיות אלא אם נתמלאו בו תנאים אלה:
(1)    הוא חוקר פרטי רשוי;
(2)    (נמחקה);
(3)    הוא בעל נסיון של חמש שנים כחוקר פרטי.

11.    בעל משרד לחקירות פרטיות לא יעסיק אדם בחקירה אלא אם הוא חוקר פרטי רשוי; אולם רשאי הוא להעסיק בחקירה מתאמן אף שאינו חוקר פרטי רשוי, ובלבד שהמתאמן יפעל בפיקוחו ובהדרכתו הישירים של מנהל המשרד.
12.    בעל משרד לחקירות פרטיות ינקוט אמצעים סבירים כדי להבטיח את התנהגותם הראויה של המועסקים במשרדו.
פרק ד': תאגידי חוקרים
13.    (א)    תאגיד לא יהיה כשיר לפתוח משרד לחקירות פרטיות או סניף של משרד כזה או לנהל חקירות פרטיות, אלא אם בידו רשיון לכך מאת הועדה.
(ב)    לא יינתן רשיון לתאגיד אלא אם נתמלאו בו תנאים אלה:
(1)    התאגיד רשום בישראל כדין ואין לו כל הגבלה על ערבות חבריו;
(2)    כל חבריו ומנהליו הם חוקרים פרטיים, אלא אם אישרה הועדה השתתפותו של מי שאינו חוקר פרטי, בהתאם לכללים שקבעה הועדה;
(3)    מטרתו כפי שפורטה בתזכיר ההתאגדות היא עיסוק באלה בלבד: חקירות פרטיות, ארגון שירותי שמירה ופעולות הלואי הדרושות לאלה, ונקבע בתזכיר ההתאגדות כי סעיף 6 לפקודת החברות אינו חל עליו.
14.    (א)    מי שאינו חבר בתאגיד של חוקרים פרטיים לא יהא זכאי, על אף כל הוראה אחרת בתזכיר החברה ובתקנותיה או בכל מסמך אחר המגדיר תנאי התאגדותו, לכל חלק מרווחי החברה, אלא אם הוא אחד מיורשיו של מי שהיה חבר בתאגיד ושנפטר בעודו חבר בתאגיד, וכל עוד לא נרכש חלקו של החבר בתאגיד.
(ב)    חלקו של חבר בתאגיד ניתן להעברה למי שכשיר להיות חבר לפי סעיף 13(ב)(2), והוא אם לא נקבע אחרת במסמכי ההתאגדות של התאגיד.
(ג)    נפטר חבר או נשלל ממנו רשיונו ולא הועבר חלקו כאמור בסעיף קטן (ב), ירכשוהו חברי התאגיד תוך תקופה שנקבעה; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יתקין תקנות בדבר הדרכים והמועד לרכישת חלקו של חבר תאגיד שנפטר או שנשלל רשיונו.
15.    עשה תאגיד של חוקרים פרטיים מעשה אשר אילו עשה אותו חוקר פרטי היו רואים אותו כעבירת משמעת, רואים כל חבר מחבריו כמי שעבר אותה עבירת משמעת אם לא הוכיח אחד משני אלה:
(1)    העבירה נעברה שלא בידיעתו ותפקידו לא חייבו לדעת על המעשה;
(2)    הוא נקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את ביצוע העבירה.
16.    אין בקיומו של התאגיד כדי לגרוע מאחריותם המשמעתית של חבריו.
17.    בכפוף להוראות סעיף 13 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] רואים תאגיד של חוקרים פרטיים כאחראי אחריות שלוחית בנזיקין על כל מעשה או מחדל בענין שפעלו בו חבריו כחוקרים פרטיים.
פרק ה': ארגון שירותי שמירה
18.    (א)    לא יקיים אדם משרד לשירותי שמירה ולא יארגן שירותי שמירה, אלא אם יש בידו רשיון לכך מאת הועדה.
(ב)    לא יעסוק אדם כשומר בסוגי שמירה שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אלא אם יש בידו רשיון לכך מאת הועדה.
19.    (א)    לא יינתן רשיון לאדם לקיים משרד לשירותי שמירה, לארגן שירותי שמירה או לעסוק כשומר בסוגי שמירה שנקבעו לפי סעיף 18(ב), אם ראתה הועדה שאין לתתו מטעמים של בטחון הציבור או מטעמים של עברו או התנהגותו של המבקש.
(א1)    לא יינתן רישיון לאדם לקיים משרד לשירותי שמירה או לארגן שירותי שמירה, אלא אם כן הפקיד ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת (בסעיף זה – ערובה), או ביטח את עצמו ואת השומרים המועסקים על ידיו אצל מבטח, לשם הבטחת פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל שלו או של שומרים כאמור בשירותי שמירה; שר המשפטים, לאחר התייעצות עם המפקח, יקבע הוראות לעניין ערובה, לרבות סוג הערובה, תנאיה, סכומיה, דרכי הפקדתה, שינויה, נוסחה, מועדים להמצאתה, חילוטה והשימוש בכספי החילוט וכן הוראות לעניין ביטוח, לרבות סכומי הביטוח המזעריים ופרטי הביטוח, ורשאי הוא לקבוע כאמור הוראות שונות לסוגי שמירה שונים; בסעיף קטן זה, "מבטח", "מפקח" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981.
(ב)    בעל משרד לשירותי שמירה או המארגן שירותים כאמור לא יעסיק שומר שאינו בעל רשיון לפי סעיף 18(ב), אלא אם קיבל אישור מאת המשטרה שאין לה לגבי העסקת אותו אדם התנגדות מהטעמים האמורים בסעיף קטן (א).

20.    אדם או מוסד המקיימים שירותי שמירה במשרד או מפעל, לא יקבלו על עצמם, במישרין או בעקיפין, לנהל חקירה פרטית הנוגעת לאותו משרד או מפעל, ולא ישתמשו לצורך כל חקירה שהיא במסמכים המצויים באותו משרד או מפעל.
פרק ו': שיפוט משמעת
21.    (א)    שר המשפטים, לאחר התייעצות בועדה, יקבע בתקנות כללים בדבר אתיקה מקצועית של חוקר פרטי.
(ב)    שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת רשאי לקבוע בתקנות עיסוקים שבהם לא יעסוק חוקר פרטי בנוסף לעיסוקו כחוקר.
22.    (א)    שר המשפטים ימנה שופט שיהיה יושב ראש ועדת משמעת; יושב ראש הועדה ימנה את שאר חבריה אחד אחד מתוך רשימה של חוקרים פרטיים ומתוך רשימה של אנשים שאינם חוקרים פרטיים, שערך אותן שר המשפטים.
(ב)    על ועדת המשמעת יחולו סעיפים 8 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968.
23.    היועץ המשפטי לממשלה רשאי למנות בודק לבדוק ענין הנוגע להתנהגותו של חוקר פרטי; לבודק כאמור יהיו הסמכויות של קצין משטרה בדרגת מפקח האמורות בסעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), ודין עדות שניתנה בפניו כדין עדות הנמסרת על פי הפקודה האמורה.
24.    קובלנה על חוקר פרטי תוגש לועדת המשמעת מטעם היועץ המשפטי לממשלה או מטעם הועדה, בין מיזמתם ובין על פי תלונת אדם אחר; קובל רשאי למנות אדם – דרך כלל או לענין מסויים – לייצגו ולטעון בשמו בפני ועדת המשמעת.
25.    (א)    הוגשה קובלנה על חוקר פרטי ומצאה ועדת המשמעת – לאחר שנתנה לו הזדמנות להתגונן – כי הפר הוראה מהוראות חוק זה או כלל מכללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי סעיף 21, או שהוא אשם בהתנהגות אחרת שאינה הולמת את המקצוע, רשאית היא להחליט על אחת מאלה:
(1)    להתרות בו;
(2)    לנזוף בו;
(3)    להתלות את רשיונו לתקופה קצובה שלא תעלה על שלוש שנים;
(4)    לשלול ממנו את רשיונו ולפסלו מקבלת רשיון חדש לתקופה קצובה או לצמיתות.
(ב)    בנוסף על האמור בסעיף קטן (א) רשאית ועדת המשמעת:
(1)    לחייב את החוקר הפרטי בתשלום הוצאות ההליכים; אם שוכנעה שנקט באמצעי הגנה טרדניים או קנטרניים;
(2)    לחייב מתלונן בתשלום הוצאות ההליכים למדינה ולחוקר הפרטי או לחייב קובל בתשלום הוצאות ההליכים לחוקר הפרטי בסכום שתקבע, אם החוקר הפרטי זוכה והועדה מצאה שהתלונה הוגשה בקלות ראש או לשם קנטור או ללא יסוד.
26.    (א)    דיון משמעתי לפי חוק זה, אין בו כדי לעכב או לבטל דיון בפלילים בשל אותו מעשה או מחדל.
(ב)    הואשם חוקר פרטי בשל מעשה או מחדל המשמש עילה גם לדיון בפני ועדת המשמעת לפי חוק זה, רשאית ועדת המשמעת להפסיק את דיוניה עד למתן פסק סופי בפלילים.
27.    הוגשה לועדת משמעת קובלנה נגד חוקר פרטי, רשאית היא, אם ראתה שחומרת הענין וטובת הציבור מחייבות זאת, להתלות רשיונו עד לסיום הדיון. לא נסתיים הדיון תוך שלושה חדשים מיום התליית הרשיון – בטלה ההתליה, אלא אם האריכה בית המשפט המחוזי.
פרק ז': הוראות שונות
28.    תקפו של רשיון לפי חוק זה הוא לשנה והוא יחודש מדי שנה עם תשלום האגרה השנתית, אלא אם מצאה הועדה שלא נתקיים עוד במבקש תנאי מהתנאים לקבלת הרשיון.
29.    (א)    סירוב הועדה לתת או לחדש רשיון לפי חוק זה, וכן החלטה של ועדת משמעת בקובלנה לפי חוק זה, ניתנים לערעור מטעם הנאשם והקובל לפני בית המשפט המחוזי; סדרי הדין בערעור ייקבעו בתקנות.
(ב)    החלטת ועדת משמעת המחייבת מתלונן בתשלום הוצאות לפי סעיף 25(ב)(2) ניתנת לערעור מטעם המתלונן לפני בית המשפט.

30.    העובר על הוראות סעיפים 3, 7, 9, 11, 13(א), 18, 19(ב) או 20, דינו – מאסר שנה אחת או קנס עשרת אלפים לירות.
31.    מי שביום י"ד בטבת תשל"ב (1 בינואר 1972) עסק כחוקר פרטי או קיים משרד לחקירות פרטיות, וביום פרסום חוק זה ברשומות עדיין עסק בכך – לא יחולו על בקשתו לרשיון התנאים האמורים בסעיפים 4(א)(2) או 10(2), לפי הענין, ורשאית הועדה לוותר לגביו על התנאים האמורים בסעיפים 4(א)(3) עד (5) ו-10(3).

32.    שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות בדבר –
(1)    אגרות רישוי;
(2)    דרכי התמחות;
(3)    סדרי הדין של ועדת המשמעת;
(4)    תעריף מקסימלי לשכר שירותי שמירה.
33.    תחילתו של חוק זה ביום כ' בתמוז תשל"ב (2 ביולי 1972).

גולדה מאיר    יעקב ש' שפירא
ראש הממשלה    שר המשפטים
שניאור זלמן שזר
נשיא המדינה